תכנוני מס לעסקים בינוניים וקטנים 

עו"ד אריה ליבוביץ' ויהושוע ראוכברגר (משפטן)

מהו תכנון מס?

תכנון מס אינו "העלמת מס", חז"ל בעבר, ולהבדיל בתי המשפט בהווה הכירו באפשרות של צמצום עלויות המיסים באמצעות הוראות החוק עצמם בבחינת "יכה יוסי את יוסי". כך מוכרים מימי חז"ל ניסיונות לגיטימיים יותר ופחות להערים על המעשרות, ולהימנע מחיוב מעשר. לדוגמא, על ידי הכנסת היבול לבית דרך חור בגג ולא דרך פתח הדלת, היות והחיוב במעשר מתרחש רק עם הכניסה ב-פתח הדלת (דבר שהמשנה מתארת כמעשה לא לגיטימי) ומנגד פדיון פירות מעשר שני, על ידי קרוב משפחה ו/או עבד ובכך להימנע מן הקנס של "חמישית" המוטל על מי שפודה פירות מעשר השייכים לו אישית.

כך גם בתי המשפט במדינת ישראל, קבעו כי זכותם ואף "חובתם" של מומחים בתחום המיסים לפעול להפחתת נטל המס.

במסגרת מאמר זה נציג מספר תכנוני מס בסיסיים אשר יסייעו לעסקים בינוניים וקטנים לדחות את תשלום המס ו/או להפחיתו לרבות באמצעות הכרה בהוצאות. הכרות עם תכנוני מס אלו תסייע בחיסכון של עשרות עד מאות אלפי שקלים לעסקים בתחילת דרכם.

?

ניכוי הוצאות הבית:

אחת הדרכים להקטין את המס הינה על ידי הקטנת הרווחים באמצעות ניכוי הוצאות. כמובן שאין הכוונה ליצור הוצאות שאינן קיימות (כי בכך אין רווח) אלא ללמוד אילו הוצאות ניתן ללמד מהוצאות העסק, אף שלא עשינו כך עד היום. כך לדוגמא:

הוצאות הבית - רבים מן העסקים הקטנים מתחילים את פעילותם המסחרית מן הבית לדוגמא: רו"ח, ו/או עו"ד מתחיל הפותח משרד באחד מחדרי ביתו כך שלא יצטרך לשכור משרד. כך גם מי שחפץ להתחיל בניהול חנות לדוגמא של מכירת בגדים או כלי כסף, אך בשלב הראשון מבקש להימנע מהוצאות גדולות של שכירת חנות, מתחיל את העסק תחילה בבית.

רבים אינם יודעים במקרים כאלו, יש מקום לנכות חלק מהוצאות הבית, היחסיות, מתוך הכנסות העסק, לפני תשלום המס ובכך להפחית את סכום המס בו הם חייבים. כך לדוגמא בבית של 4 חדרים במסגרתו נעשה שימוש באחד החדרים לצרכי העסק, יש מקום לנכות: רבע מהוצאות החשמל, הארנונה ואפילו המים וחומרי הניכוי כל אלו ניתנים לניכוי במסגרת הדו"ח השנתי של אותו עוסק ועליהם ניתן להוסיף עוד הוצאות נוספות (דוגמת ועד בית). בדרך כלל מקובל לנכות הוצאות אלו על פי יחס החדרים בבית ו/או כמות המ"ר המשמשת את העסק במסגרת הבית.

עוד נציין, כי אנשים אינם מודעים גם ל-"הוצאות" נוספות שניתן לרשום על שם העסק בכדי להפחית את ההכנסה החייבת במס, כך לדוגמא, מתנות הניתנות לעובדי העסק באירועים משפחתיים (עד 180 ש"ח לשנה), מתנות הניתנות ללקוחות ו/או ספקים של העסק (Gד 180 ש"ח לשנה), לצורך העניין אין הכוונה רק למתנות "פרסומיות", אלא גם למתנות הניתנות במסגרת אירועים אישיים דוגמת בר מצווה, חתונה וכדומה.

?

הקמת חברה – דחיית תשלום מס וחיסכון בתשלום ביטוח לאומי

תכנון מס פשוט ביותר, המביא לדחיית מס ואף לחיסכון בביטוח הלאומי, אשר רבים אינם מודעים אליו, ואשר מהווה נקודת ציון במסגרתו ניתן לערוך תכנוני מס נוספים (כפי שנראה להלן) הינו הקמת חברה.

בשונה מעוסק מורשה/ אדם פרטי, חברה אינה משלמת את שיעורי המס השוליים החלים על אדם עובד (בין 10% ל-48%) אלא מס קבוע בסך של 25% ואילו ייתרת המס (בשיעור שנע בין 25% ל-30%) תשולם רק במועד בו מבוצעת משיכה של דיבידנד מרווחי החברה. כמו כן בשונה מ-עוסק מורשה, הדיבידנד אינו כפוף לתשלום ביטוח לאומי בישראל (חיסכון של למעלה מעשרה אחוזים נוספים).

כפועל יוצא, אדם הנדרש למשכורת ברוטו של 10,000 ש"ח בחודש אך מרוויח 50,000 ש"ח בחודש, כדאי היה שיקים חברה ויידחה את משיכת הרווחים ממנה. בדרך זו, יוותר סכום נכבד בכיסי החברה, כאשר אותו אדם יכול לעשות בו שימוש לביצוע השקעות ו/או פיתוח עסקי ונכסי החברה והוא ימשוך אותו מן החברה רק בעת הצורך וללא ביטוח לאומי.

מבלי להאריך בדבר, הרי שלחברה ישנם יתרונות נוספים, כך לדוגמא, במקרה של התרחבות העסק והקמת חברות נוספות הרי שהעברת כספים באמצעות דיבידנד בין חברות תהיה פטורה. חברה בע"מ גם מונעת אפשרות של תביעה כלפי בעלי המניות ישירות ועוד.

?

הפיכת חברה "רגילה" לחברה "משפחתית"

המושג חברה משפחתית, בדין בישראל (סעיף 64 לפקודת מס הכנסה) משמעותו יצירת שקיפות בין בעל המניות המרכזי (הקרוי בשפה המקצועית – "נישום מייצג") לבין ההכנסות, לצד הותרת היתרונות של חברה בע"מ (משמע אחריות המוגבלת במניות). השימוש במסגרת של חברה משפחתית נעשה בדרך כלל בכדי לעשות שימוש בפטור ממס הקיים לאחד מבני המשפחה או בכדי למכור נכס שהיה קיים בחברה הזו מבעוד מועד. חברה משפחתית יכול תתקיים רק כאשר כמות בעלי המניות בחברה אינו עולה על חמשיה וכולם בני משפחה.

להלן נראה מס' דוגמאות של שימוש ביתרונותיה של החברה המשפחתית, כך לדוגמא, כאשר במשפחה קיים נישום הזכאי לפטור ממס, לדוגמא פטור בגין נכות (ראו סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה), הרי שמשיכת רווחי החברה, תוך קביעת אדם בעל פטור כזה כ-"נישום מייצג", תביא למשיכת כל רווחי החברה בפטור ממס (עד לסכום של 579,000 ש"ח בשנה).

בנוסף במידה ולחברה ישנם רווחים ו/או הפסים מניירות ערך, הרי שבמקום לשלם מס חברות ולאחר מכן מס על דיבידנד הרי שיראו את ניירות הערך כאילו הוחזקו ישירות על ידי אותו "נישום מייצג" – יחיד, והוא יתחייב במס פעם אחת בלבד בשיעור של מס רווחי הון (בין 25% ל-30% בלבד) – בחברות בינוניות תכנון מס זה עשוי לחסוך בין אלפי לעשרות אלפי שקלים בשנה.

כך הדבר כאשר ישנם נכסים אחרים בחברה שאינם קשורים לפעילותה השוטפת וברצון בעלי החברה למכרם. לדוגמא, כאשר יש נכס מקרקעין בחברה, אשר יש רצון למכרו. מכירת הנכס באמצעות החברה בהיותה חברה רגילה תתחייב במס ברמת החברה (25%) ומס נוסף פעם נוספת במשיכת רווחי העסקה במסגרת הדיבידנד (בין 25% ל-30%). מנגד הפיכת החברה לחברה משפחתית לפני מכירת הנכס, תביא להטלת מס סופי של 25% בלבד – תכנון מס זה עשוי לחסוך מאות אלפי שקלים גם בנכסי נדל"ן פשוטים!  

?

מכירת מוניטין מעסק לחברה

צמיחתו והתפתחותו של עסק ושלב המעבר מ-"עסק" קטן לחברה קטנה/בינונית, מהווה נקודת ציון משמעותית המאפשרת תכנוני מס, המסייעים במשיכת רווחים לאורך מס' שנים בשיעורי מס נמוכים. אחד מתכנוני מס אלו הינו מכירת מוניטין.

בעוד משיכת רווחים מן הפעילות העסקית של החברה כפופה לשני שלבי מיסוי (כפי שהוסבר מספר פעמים לעיל -25% בשלב הראשון ברמת החברה ועד סך של 25%-30% במועד משיכת הדיבידנד) הרי שאת שלב הקמת החברה ניתן לנצל בכדי למכור לחברה שהוקמה את המוניטין העסקי של העסק, אשר היה קיים עד עתה.

על פי החוק במדינת ישראל ובמרבית מדינות העולם, חברה הינה גוף נפרד מבעלי מניותיה, כך שבעל המניות בחברה שהיה בעל העסק עד עתה רשאי למכור לחברה את המוניטין של העסק המבט חלק מפוטנציאל הרווחים של העסק בשנים הקרובות. "המוניטין" הינו נכס שהמס על מכירתו הינו 25% בלבד, כך יוצא שאם חברה שהוקמה עכשיו רכשה את המוניטין של עסק ישן מאותו בעל מניות (לדוגמא במיליון ש"ח), הרי שבעל המניות הצליח להוציא סכום של מיליון ש"ח מרווחי החברה במס של 25% במקום 25% בתוספת של 30%. כתוצאה מכך ולדוגמא במקרה שלנו ניתן לחסוך סכום של 225,000 ש"ח במיסים !

נציין כי מכירת מוניטין אינה עניין של מה בכך, מומלץ לערוך הסכם מסודר המלמד על כך שאכן מוניטין אלו נמכרו מן העסק לחברה. בין השאר מומלץ שהסכם זה יכלול סעיף הכולל העברת הידע הקיים בעסק לידי החברה, רשימות לקוחות וכן התחייבות להימנע מעיסוק באותו תחום במשך מס' שנים. עוד מומלץ כי הערכת שווי המוניטין תגובה בהערכה של שמאי מקצועי.